<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' נדה ושאר עריות פ"א</h1>
<h2>דף כו:</h2>
הבא על המתה פטור מכלום. הבא בלא קושי, שאבר שלו מדולדל כאבר מת, כמו חולה, או שנולד כך, או סריס חמה, אע"פ שהכניס האבר בידו, אין זו ביאה ופטור. אך פוסל מן התרומה ובית דין מכין שניהם מרדות.
<h2>דף מג:</h2>
בא על אמו שהיא אשת אביו, אפילו אחר מיתת אביו, חייב שתים, משום אמו ומשום אשת אביו. אחותו בין מאביו בין מאמו אפילו מזנות, כגון שזנתה אמו או אביו עם אשה אחרת, ערוה עליו, שנאמר [ויקרא י"ח] מולדת בית או חוץ. הבא על אחותו בת נשואת אביו, אם היא מולדת אביו חייב שתים, אחת משום אחותו, ואחת משום ערות בת אשת אביך. נשא אביו אשה שהיתה לה בת מאיש אחר הבת מותרת לו שאינה מולדת אביו. אביו שאנס או פתה אשה והוליד בת חייב משום אחתו בלבד, שאין בת אנוסה בת אשת אביו.
אביו או בנו שנשא אשה מותר לישא בתה או אמה. ומותר אדם לישא אשת בן אחיו. ונושא אשה ובת אחותה או בת אחיה כאחת. מותר אדם באשת חמיו. והירושלמי [יבמות פ"ב ה"ד] אוסר משום מראית העין ולא משום דבר אחר, שהרי דוד נשא רצפה בת איה שהיתה אשת שאול חמיו, שנאמר [ש"ב י"ב] ואתנה לך נשי אדונך בחיקך. ומעשה באחד שהיה טבחו טבוח ויינו מזוג לישא אשת חמיו, ור"ת הפסיד סעודתו ואסרה לו. ומצות חכמים שישא אדם בת אחותו והוא הדין לבת אחיו שנאמר [ישעיה נ"ח] ומבשרך לא תתעלם.
